‏הצגת רשומות עם תוויות לימה לימה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לימה לימה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

ללמוד תוך כדי ריקוד




בפעם הראשונה בה רקדתי סלסה עם נ. ק., הזמנתי אותו לרקוד רק על סמך זה שראיתי שהוא מיודד עם מישהו שאני רוקדת איתו באופן קבוע (א. פ.).
לא ראיתי את נ. רוקד לפני שהזמנתי אותו. 
תוך כדי ריקוד חוויתי שני ערוצים מקבילים של תחושות, מחשבות ורגשות:
בערוץ אחד ההתלהבות שלי הלכה ועלתה ונהניתי מכך שבמקרה "נפלתי" על מישהו שהוא גם רקדן מדהים, גם רוקד באותו סגנון שאני רוקדת (קובני) וגם מצליח להפתיע אותי בכל רגע מחדש בהובלה שלו.
בערוץ השני ההתלהבות שלי הפכה לדאגה כיוון שהרבה מהתרגילים שהוא הוביל אותי בהם לא הצלחתי לרקוד אותם. מצאתי את עצמי מתנצלת שוב ושוב תוך כדי ריקוד על כך שאני לא מצליחה לעקוב אחרי ההובלה שלו וחשבתי לעצמי: "איזו באסה. אני כל כך נהנית לרקוד איתו, והוא בטח לא ירצה לרקוד איתי יותר אחרי הפעם הזו, כשאני לא מצליחה כל כך הרבה תרגילים. כמה חבל".
כשהשיר הסתיים והכנתי את עצמי לפרידה קרה מצדו, הוא אמר לי בהתלהבות ובחום "וואי, את אלופה!". חוץ מזה שבאותו רגע הופתעתי מאד, שמחתי והוחמאתי, גם הרגשתי שזה שיעור מצוין בשבילי: בזמן שרקדנו יחד, כשאני הייתי עסוקה בכל מה שלא הצלחתי ולא עבד, הוא היה עסוק בכל מה שכן הצלחתי וכן עבד, ולכן חווית הריקוד של שנינו היתה שונה, למרות שרקדנו באותו המקום ובאותו הזמן ואחד/ת עם השני/ה. התחלתי לתהות: איפה עוד בחיים שלי הייתי יותר עסוקה במה אני לא מאשר במה אני כן? איפה עוד בחיים שלי התמקדתי במה שלא עובד יותר מאשר במה שכן עובד?


כשרקדתי בלימה היפ הופ ורקדתי להנאתי עם המוסיקה, כמו שהגוף שלי מגיב אליה, כמו שאני מביעה את עצמי לצליליה, כבר פעמיים קרה שמישהו שרצה לרקוד איתי אמר לי: "תאטי, את מהירה מדי בשבילי".
עם הבחור הראשון שיתפתי פעולה והורדתי קצב ורקדנו יחד, לאט יותר.
לבחור השני אמרתי שזה שיר שמזמין ריקוד מהיר מבחינתי והוא הלך. חשבתי על זה אחר כך, שבעצם יש כאן משהו עמוק יותר והזדמנות לשיעור עבורי:
מה פתאום שאני אאט את הקצב שלי בשביל מישהו?
למה שאני אאט את הקצב שלי בשבילך?
 You need to keep up with me
זה נכון שיש אנשים ש
 can't keep up with me,
אבל זה רק אומר שאנחנו לא מתאימים – זה לא אומר שאני צריכה להאט את הקצב שלי בשבילם... יש בזה משהו לא הולם בעיני, בלבקש ממישהו אחר להשתנות כדי שהוא יתאים את עצמו אליך. למה שאני אתאים את עצמי אליך?  אולי אתה תתאים את עצמך אלי, אם אתה ניגש אלי ורוצה לרקוד איתי

יום שני, 31 במאי 2010

יום הולדת למ. בלימה לימה

ב-27/5/10 הצטרפתי בלימה לימה לחגיגות יום הולדת לידיד שלי, מ. (בן זוגה של חברתי א.).


במהלך הערב מישהו שעמד מאחורי אמר לי ש"אנחנו מאד מתפעלים". אמרתי לו תודה ולא ממש התייחסתי - הנחתי שזה עוד בחור שרוצה להתחיל עם אחת מאיתנו (היינו ארבע בנות ובחור אחד).  
אח"כ ראיתי שכשהוא אמר "אנחנו", הוא דווקא התכוון אליו ואל בחורה שהיתה איתו, שהסתכלה עלינו בעיניים בורקות. שמחתי שכבר יש לי הזדמנות לתרגל את ההחלטה שלי בנושא (ראו את הפוסט הקודם, "יום הולדת 6 לסטודיו נעים") והזמנתי אותה להצטרף - היא שמחה להזמנה, הצטרפה למעגל הקטן שלנו ורקדה איתנו. כשהיא הלכה כבר נפרדנו בחום, כמכרות ותיקות : ) . 


כשעברתי ממקום למקום תפס לי את היד מישהו והסתכלתי עליו בחשדנות - הוא לא היה נראה לי מוכר. כשהוא אמר "שאני אבקש מה DJ לשים לנו סלסה?" שאלתי האם אנחנו מכירים והוא אמר "את רוקדת בביכורי העיתים, לא?" התאפקתי לא להתגלגל מצחוק ואמרתי לו שכן..... (מוזמנים לקרוא את ההערה שלי בנושא בפוסט הקודם, שאז היתה הפעם הקודמת בה נשאלתי את השאלה הזו). 


גם הפעם DJ עידו ווידו ('סוליקו') הדגים עד כמה הוא  מ ו ל ך  על הרחבה מכס מלכותו; העמדה. רקדתי ללא הפסקה מהרגע שהגעתי ועד 03:00 לפנות בוקר - הלכתי כשעידו כבר לא יכול היה לשים שירים ש"עולים" אלא רק שירים ש"יורדים".
נשארתי לבד אחרי שכל חברי הלכו - פשוט לא רציתי להפסיק לרקוד, וכשעידו מתקלט הרבה יותר קל להמשיך לרקוד מאשר להפסיק.