יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

אני אהיה בת 40 הלילה בחצות

ומתרוצצות לי כל מיני מחשבות לגבי זה, שעוד לא עיבדתי למילים.


בינתיים, הקריקטורה המצוינת הזו של Michael Leunig היא נקודת התחלה טובה (ושולחת לו מכאן לאוסטרליה תודה גדולה על כך שנענה לבקשתי, שלח לי אותה והסכים שאפרסם אותה כאן). 

כי זה בדיוק ככה, לטוב ולרע. 

אני חושבת שזה המקור לחלק מהכאב והסבל שלנו: הפער בין איפה שאנחנו חושבים שאנחנו אמורים להיות / איך שחשבנו שנהיה / איך שחשבנו שהחיים שלנו יהיו - לבין איך שהחיים שלנו באמת.