יום שלישי, 29 ביוני 2021

הספד לאבא שלי

מה שאמרתי בלוויה של אבא שלי, עלי שביט, שנפטר ב-18/3/21: 


ב-2012 מאירה חזן אמרה לי ש"לא כל מוות הוא טרגדיה", ואז בשום פנים ואופן לא הצלחתי להבין על מה היא מדברת: לא יכולתי לדמיין, לא יכולתי להעלות על דעתי, מוות שאינו טרגדיה. 

עכשיו אני מבינה על מה היא דיברה: המוות שלך הוא לא טרגדיה. הדמנציה, ואיך שעברו עליך - ועלינו - השנים מאז שחלית  – הן הטרגדיה. 

בכל אחד משמונת האשפוזים שלך בשש השנים האחרונות הבטחתי לך את מה שחשבתי שהכי היית צריך לשמוע ממני באותו הזמן: שאני מבטיחה לזכור אותך כפי שהיית לפני המחלה. 

עכשיו אני יכולה להתחיל לממש את ההבטחה שלי.


כידוע, יש ריקודי "אבאים" (וכן, בכוונה אמרתי "אבאים" ולא אבות): הריקודים האלו שמצחיקים ומביכים את הילדים כש"אבאים" רוקדים אותם בחתונות:
זוכרת אותך במטבח רוקד בהנאה ריקוד "אבאי" מצחיק בכל פעם ששמעת את הפרסומת הזו ברדיו: "גוארנה". 

זוכרת אותך בסלון צופה בטלוויזיה וצוחק, אבל לא סתם צוחק: גועה בצחוק, שואג מצחוק, נשנק מצחוק, בכל צפייה שלך ב- Rowan Atkinson וב-“Are you being served?”.  

זוכרת אותך מוציא דרכונים חדשים כי נגמר בהם המקום מרוב חותמות, לא כי פג להם התוקף. 

זוכרת אותך מספר חוויות רבות ומגוונות מהנסיעות הרבות שלך לחו"ל: לבד, עם אמא, עם חברים (ההסבר היחידי שלי כילדה לנסיעותיך התכופות לחו"ל היה, כמובן, שהיית מרגל).  

זוכרת את אוסף המפות וספרי המישלן שלך, שבעזרתם במשך שנים ארוכות היית מתכנן את הטיולים לחו"ל. 

זוכרת את הסיפור שלך על הנסיעה עם שמעון בה בפעם הראשונה זנחתם את המפות לטובת GPS ברכב השכור, ומצאתם את עצמכם נוזפים בקול רם: "עכשיו את אומרת לפנות?". 

זוכרת את הנסיעה של שנינו לאמסטרדם ב-99', בה שיחקת צוללות ב"פאלם פיילוט" שלך, עם הסטיילוס, במשך שלוש שעות, כי לי לא היה מושג שעברו שלוש שעות בזמן שמדדתי בגדים בחנות ההיא שקראתי עליה המלצה ב- Time Out (להגנתי אציין שעד היום תלויות לי בארון שתי חצאיות שלה). 

זוכרת אותך מכיר את לונדון כאת כף ידך - ואפילו יותר מכך, כי בכף יד אין מספרי אוטובוסים, שמות רחובות ושמות תחנות Tube. 

זוכרת אותך אוהב את להקת ABBA, והולך בלונדון שוב ושוב – ושוב – ושוב – לראות את Mama Mia, וכל פעם מתלהב מחדש מכמה שזה "ספקטקל" וש"אין מי שלא יהנה מזה".   

זוכרת אותך מסתדר בחו"ל בקלילות עם אנגלית, הונגרית וצרפתית – וזוכרת אותך באוטו, מקשיב לסט קלטות שקנית ללימוד ספרדית, כזה שהקלטת אומרת ואתה חוזר אחריה - שמזה כולנו נשארנו עם "Donde esta el hotel Plaza?".

זוכרת אותך באוטו שומע בלופים אינסופיים את אחינועם ניני, סוזאן ווגה, ABBA וה-Carpenters – Sing

זוכרת אותך מכיר ומעריך כל כך הרבה מקומות, אנשים, מאכלים - כשעברתי אתמול על רשימת אנשי הקשר באאוטלוק הישן שלך כדי לדלות כתובות מייל ליידע חברים, היו בה 742 אנשי קשר, מתוכם 136 מסעדות ו-40 מלונות, מכל רחבי העולם, ואומרים לי שזה 24 אחוזים, שזה כמעט רבע! 

מאתמול, כל כך הרבה אנשים נזכרים בך כפי שהיית לפני המחלה, וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש לראות שהנה, יש עוד אנשים שמקיימים את ההבטחה שלי אליך: נזכור אותך כפי שהיית כשהיית צלול, כשעוד היית אתה