ככה אני רגילה לראות את הדשא של ההורים - ערוך ומקושט לחגיגה. ערכנו כאן את חגיגת הלידה של רותם, בתו הבכורה של טל. את מסיבת החתונה של אחותי האמצעית ענבל. את ברית המילה של דן, הבן הקטן של טל. את ימי הולדת 70 גם של אבא וגם של אמא. את היומולדת 30 שלי.
לא לראות את הדשא עם סוכת אבלים עליו, עם כסאות פזורים בחוסר חן, עם כוסות חד פעמיות משומשות שהפכו למאפירות.
חגגנו לאבא שלי יומולדת 80 באפריל, וזה לא היה מובן מאליו בכלל, שנצליח.
העמדתי פנים שטל עסוק מדי מכדי לבוא - ואז מצאתי את עצמי כועסת עליו, שאיך הוא יכול להיות עסוק מדי ולא לבוא ליומולדת 80 של אבא. הרגשה מוזרה, לבנות מעקף לכאב דרך כעס על איש מת.
לא לראות את הדשא עם סוכת אבלים עליו, עם כסאות פזורים בחוסר חן, עם כוסות חד פעמיות משומשות שהפכו למאפירות.
חגגנו לאבא שלי יומולדת 80 באפריל, וזה לא היה מובן מאליו בכלל, שנצליח.
העמדתי פנים שטל עסוק מדי מכדי לבוא - ואז מצאתי את עצמי כועסת עליו, שאיך הוא יכול להיות עסוק מדי ולא לבוא ליומולדת 80 של אבא. הרגשה מוזרה, לבנות מעקף לכאב דרך כעס על איש מת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על השיתוף (הבלוג מאפשר תגובות מזוהות בלבד).
Thank you for sharing (The blog does not allow commenting anonymously)